הבשורה שהתקבלה בשבוע שעבר היא לא רק ציון דרך עירוני, אלא סיפור הצלחה קהילתי, מלא חזון, שותפות, ועבודת שטח בלתי פוסקת: קהילת "אורות חריש" היא הראשונה בעיר שזוכה להיתר בנייה לבית כנסת על מגרש שיועד לה במסגרת מהלך עירוני רחב להסדרת מוסדות תפילה בעיר.
ההיתר, שנחתם על ידי סגן ראש העיר וממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שלמה קליין, ניתן עבור מגרש ברחוב שוהם שבשכונת אבני חן. ההיתר הזה פותח דלת לעשרות קהילות נוספות ברחבי חריש, שממתינות להיתרי בנייה עבור בתי הכנסת שלהן.
"זה אירוע היסטורי. סוף סוף מתחיל לנוע התהליך שהתחלנו מזמן, מציאת פתרון למקומות תפילה והוצאת המניינים מבתי הספר", אומר קליין ל"חריש היום". "זו קהילה ראשונה, ואנחנו מקווים שבהמשך יהיו עוד הרבה קהילות שילכו בדרכה ויממשו את ההקצאה שניתנה להן".
"בשכונה שלנו פשוט לא היה בית כנסת מתאים. הרגשנו את זה כבר מהיום הראשון", מתארים חברים בקהילה איך הרעיון החל לצמוח. "התפללנו בכיתות, באולמות, בפינות מאולתרות, אפילו בחניון התת-קרקעי של מתחם המגורים, בקור ובחום. באיזשהו שלב הבנו שאם לא נזיז משהו בעצמנו, זה פשוט לא יקרה. הרמנו את הכפפה ויצאנו לדרך".
לדבריהם, לא מדובר באיש אחד או בוועד קטן: "זו קהילה שלמה שהתגייסה. כל אחד הביא את מה שיש לו, עורך דין, אדריכלית, גרפיקאית, רואה חשבון, אנשי שטח, יזמים. זו לא קלישאה, באמת כל אחד עשה את שלו. הייתה הרגשה של שליחות".
דביר כהן, אחד מחברי הקהילה, מדגיש כי "יש נטייה לחשוב שצריך להילחם כדי להשיג דברים כאלה, אבל זה לא היה הסיפור שלנו. הייתה שותפות אמיתית עם העירייה. עם שלמה קליין, עם אנשי מחלקת ההנדסה, עם מנהל ההקצאות. לא הכול היה קל, אבל הייתה תחושת רצון טוב הדדי. גם כשהיו מחסומים, ישבנו, פתרנו, התקדמנו".
החזון היה ברור מההתחלה: "לא רצינו רק בית כנסת. רצינו לבנות לב. מקום שיארח תפילות, כן, אבל גם שיעורים, קבלות שבת מוזיקליות, התוועדויות, מעגלי נשים, פעילויות נוער. מקום שיחיה שבעה ימים בשבוע, לא רק בשבת בבוקר".
המבט של המתכננת
רחלי יצחק, אדריכלית תושבת חריש בעצמה, היא שתכננה את המבנה. "הייחוד של המבנה הזה הוא בשילוב בין שפה אדריכלית מודרנית, עם קווים נקיים וחומרים עכשוויים, לבין חוויית קדושה מורגשת. כבר ברחבת הכניסה יש תחושה שאתה נכנס למקום שהוא גם פתוח וגם גבוה ברוחו. המבנה שקט, לא צועק, אבל אי אפשר לפספס אותו".
האם תכננת שהמבנה יבלוט בנוף העירוני או דווקא ישתלב בצורה עדינה? ולמה?
יצחק: "המגרש שהוקצה ממוקם בשכונת אבני חן, גבוה ובולט, כך שהמבנה נראה כבר מהכניסה לעיר. בחרתי לשלב בין השתלבות עדינה לבין נוכחות ברורה: לא מדובר במבנה צעקני, אך יש לו זהות אדריכלית שמכבדת את המקום ומוסיפה לו. היה לי חשוב שהמבנה 'ידבר' עם הסביבה, אך גם יהיה לו קול משלו".
אילו אתגרים נדרשתם לפתור בתכנון המבנה מבחינת הטופוגרפיה והצרכים הקהילתיים?
"האתגר המרכזי היה המיקום במגרש ציבורי שאינו צמוד לרחוב. התמודדנו עם דרישות נגישות, בטיחות, תשתיות, נראות עירונית ותחושת הגעה ברורה. נוסף על כך, היה חשוב לתכנן מבנה שיידע לגדול עם הקהילה ולשמש אותה לכלל הפעילות. מעבר לכך, העבודה מול הוועדה העירונית דרשה מקצועיות וסבלנות, אך בסופו של דבר הביאה לתוצאה הטובה ביותר".
כיצד שיתוף הפעולה עם הקהילה השפיע על תהליך התכנון?
"הקשבה לחלומות ולצרכים של חברי הקהילה השפיעה ישירות על כל פרט, מהארגון הפנימי ועד אופי החצר. נוצר תהליך של בניית אמון והבנה הדדית, שהעשיר מאוד את התוצאה. דביר כהן, שעבד מטעם הקהילה, ידע לנווט בין היועצים, הגורמים המקצועיים והקהילה, ולתת מענה מיידי לכל שאלה. כך התקבלו החלטות ביעילות, והקהילה הייתה בין הראשונות לקבל החלטת ועדה".
קמפיין מבית, תרתי משמע
גם הקמפיין, מספר כהן, נבנה מבפנים: "הקמפיין נבנה מתוך הקהילה. נעזרנו בגיל ססובר ובעוד הרבה אנשים טובים, וגם בחברת קוזמאץ שדרכה עבדנו עם הפלטפורמה. אבל עיקר הכוח הגיע מבפנים: כתיבת תוכן, עריכת סרטונים, עיצוב גרפי, ניהול חשבונות, הכול מתוך הקהילה. ובסוף? פשוט טלפונים טלפונים טלפונים. ידענו שאנחנו באים לבקש בשביל מטרה טובה ולא ממקום של מצוקה, אלא ממקום של עשייה וחזון. רצינו שאנשים יתחברו, ירגישו חלק, ויבינו שאנחנו בונים משהו שישפיע לטובה על כל הסביבה. אנחנו עדיין צריכים להשלים את התקציב, המחירים עולים, אבל אנחנו אופטימיים. כי כשקהילה מתאחדת, שום דבר לא עוצר אותה".
אילו לקחים או תובנות תוכל לחלוק עם קהילות שעדיין בשלב ההתחלתי של תהליך הבנייה?
"תעבדו ביחד. שתפו את הקהילה בכל שלב. תמצאו את האנשים עם הכישורים הנכונים, ותנו לכל אחד מקום. ברגע שזה באמת של כולם, זה גם מחזיק לאורך זמן. ואל תתביישו לשאול, להתייעץ, וללמוד מאחרים שכבר עשו את הדרך הזאת. תתחילו מלב פתוח. תקראו לאנשים, תשתפו, תנו מקום לכולם. אל תנסו לעשות הכול לבד. תבחרו אדריכלית שמבינה קהילות. תכתבו תקנון. תתעדו. תקדישו זמן למפגשים פתוחים עם החברים. זה מה שבונה אמון ומביא תוצאות".
רחלי יצחק מוסיפה: "אני ממליצה בחום להיעזר בפרויקטור מקצועי. זה לא פריבילגיה, זה חיסכון בזמן, טעויות, משברים. יש הרבה מה ללמוד תוך כדי תנועה, אבל תכנון מסודר מהתחלה עושה את כל ההבדל. במיוחד בפרויקטים קהילתיים".
המבנה צפוי להתחיל להיבנות במהלך השנה הקרובה, כפוף להשלמת הגיוס וקבלת האישורים האחרונים. בינתיים, הקהילה ממשיכה לפעול, לחלום, ולבנות, לא רק את המבנה, אלא את הזהות שלה.
"מה שבנינו זה לא עוד קירות, אלא לב", מסכמים בקהילת אורות חריש. "כשפועלים ביחד, עם אמונה ואהבה דברים זזים. בעזרת ה' נעמוד כולנו בפתיחה ונאמר: הנה בית שהקימו אותו אנשים באהבה, מתוך אמונה אמיתית. וזו רק ההתחלה".
רוצים להתעדכן בזמן אמת? הצטרפו לקבוצת העדכונים של חריש היום!
https://chat.whatsapp.com/DPQVOnMSgpVG4A4cSOEUKB
