השיח הציבורי סביב מעצרו של ראש עיריית חריש יצחק קשת וכתב האישום החמור שהוגש נגדו השבוע, מקבל לאחרונה תפנית מעוררת דאגה. מה שהחל כתגובה עניינית להתפתחויות המשפטיות, הולך ומתגלגל למחוזות אחרים כאשר דיונים שהחלו באופן ענייני על ההליך המשפטי, משנים את אופיים מיום ליום.
התפנית בשיח מעוררת תהייה בקרב רבים בעיר: מדוע ציבור שלם מוצא עצמו מואשם, והאם יש יד מכוונת מאחורי המגמה? לאחרונה תושבים בחריש מרגישים שהשיח הציבורי סביב הפרשה התרחק מדיון ענייני במשמעויות לעיר, והפך בעיקר לזירת האשמות. התחושה מתעצמת כשהם רואים שהדה-לגיטימציה המופנית כלפיהם כבר לא מגיעה רק מיחידים, אלא הולכת ומתפשטת לשיח הכללי. מתוך כך, עולה התהייה אם המשבר הנוכחי מנוצל לטובת מהלך נוסף שאומנם אינו גלוי לעין, אך השפעותיו מורגשות היטב, וגורמות עוול ותחושת אי צדק רחבה.
האם תמיכתם הדמוקרטית בראש העיר היא שהפכה אותם כעת ל'מוכתמים' בעיני גורמים מסוימים? ואם אכן כפי שהם חשים, מתייגים אותם כאחראים למעשים לכאורה שלא ידעו עליהם ומובן שלא היו שותפים להם, מאין מגיעה המגמה וכיצד היא משפיעה על הקהילה בחריש?
"מה עשינו רע?"
בקרב רבים, ובמיוחד אלו שנתנו בעבר את אמונם ביצחק קשת וכעת חשים מותקפים, יש תחושה של עוול כפול וכי הבחירה הדמוקרטית שלהם הפכה עתה לכתם. "נראה לי שזה בא לידי ביטוי ברשתות שפתאום מאשימים אותנו, כאילו אנחנו אשמים וצריכים לבקש סליחה או להתבייש בזה שהצבענו ליצחק. מה עשינו רע? בחרנו בו כי חשבנו שהוא מתאים להוביל את העיר. אף אחד לא ידע מה שיתגלה אחר כך", אומר אחד מהם ל"חריש היום". גם הוא, כמו כל המשתתפים בכתבה, ביקש להישאר בעילום שם.
השיח הקשה מוביל רבים להימנע מכל התבטאות. "יש אווירה של פחד. אנשים מפחדים להגיב כדי לא להידרס תחת המכבש הזה שמכליל את כל הבוחרים של יצחק. זה מרגיש כמו רמיסה מכוונת שגורמת לאנשים לשתוק", אומר תושב נוסף שהצביע לקשת.
תושבת אחרת מוסיפה: "אני לא יוצאת עכשיו להגן על קשת, אבל יש תחושה שאם לא תכתוב פוסט נגדו אתה מייד נתפס כתומך. אז שותקים. וזה מה שמפחיד, שאנשים מפסיקים לדבר כי הם מפחדים מהתגובות".
התחושה הכללית בקרב משתתפי הכתבה (כולם בעילום שם, גם כאלה שהגיבו בעבר בפייסבוק בשמם) היא של דה-לגיטימציה ציבורית שקטה אך אפקטיבית. "אני הצבעתי לו, ואני חושב שהוא היה מוכשר בדברים שהוא קידם למען העיר. כמובן שהתמיכה שלי פסקה בשלב הזה… איזה פוסט אתם מצפים שאעלה עכשיו?", כתב אחד התומכים בתגובה בפייסבוק, ודווקא לא הסתתר מאחורי משתמש אנונימי אלא בשמו המלא.
התחושה הזו משתלבת במגמה רחבה יותר: תושבים שהצביעו לקשת בבחירות משיקולים פרגמטיים, ולאו דווקא מתוך הזדהות אידיאולוגית עמוקה, מוצאים עצמם תחת מתקפה. ר', אם לשניים מחריש, משתפת: "לא מובן איך מעצם תמיכתנו בו, אנו הופכים ל'אחראים' לחשדות שהתעוררו מאוחר יותר. לתחושתי מדובר במניפולציה שפוגעת בלב הקהילה שלנו ובאמון בין תושבים".
ב', תושב ותיק שהצביע לקשת, מתאר את התחושה כ"אגרוף בבטן". לדבריו, "אתה בוחר אדם על סמך מה שהוא מציג כלפי חוץ, על סמך העשייה שלו שאתה רואה בעיניים. לא מעלים על הדעת דברים כאלה. האכזבה היא עצומה אבל גם מהתחושה שמישהו בגד באמון שלך בצורה כל כך קשה".
קול דומה נשמע גם מש', אם צעירה, שמוסיפה: "פתאום, כל מי שהצביע לו ותמך בו במהלך השנים מתויג כעיוור, כטיפש, או גרוע מכך כשותף לדבר עבירה. זה לא נורמלי. הבחירה שלנו הייתה לגיטימית מאוד, מבוססת על שיקולים ענייניים באותה נקודת זמן. איך אפשר לקחת את זה ולהפוך אותנו לשייכים לאשמה?"
טקטיקת אשמה לפי שיוך
האם מדובר בהתפתחות טבעית של שיח ציבורי לאחר חשיפת פרשה חמורה או שמא מדובר במהלך רחב יותר, אולי אפילו מכוון, של דה-לגיטימציה?
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במושג ׳דה-לגיטימציה' נעשה שימוש רווח במיוחד בשנים האחרונות, בין היתר בדיפלומטיה, באקדמיה ובתקשורת. כך למשל, באופי השיח הציבורי הארצי אנו עדים לטקטיקות פוליטיות שנעשים בהן "ניסיונות לשייך קבוצה מסוימת למעשים או לחשדות המיוחסים לנבחרי ציבור הנתמכים על ידן". התהליכים הללו, כפי שציין הרב ד"ר שרון שלום בניתוחו את מאפייני השיח החברתי בישראל, מתבטאים בחלוקה דיכוטומית של החברה ל'טובים' ו'רעים'. חלוקה המשמשת כלי שמטרתו להצדיק את הסיווג של צד אחד כשלילי, כדי לצמצם את הלגיטימיות של בסיס התמיכה שלו.
טקטיקת "אשמה לפי שיוך" מוכרת היטב מהפוליטיקה הארצית: במקום להתמקד באדם שבמרכז החקירה, נטיית השיח היא להשליך את האשמה גם על הציבור שתמך בו. דינמיקה זו יוצרת דיכוטומיה חריפה: "טובים" מול "רעים", תוך פסילה כוללת של קבוצה או דרך. לפי המחקר, במצבים של קיטוב פוליטי, נטייה זו רק מתגברת. לא מסתפקים עוד בחילוקי דעות אלא מבקשים להציג את היריב, ואת תומכיו, כבלתי מוסריים או מסוכנים לציבור. זו טקטיקה שמשרתת מטרות פוליטיות: השתקת מחנה, ערעור בסיס התמיכה, יצירת ואקום שלטוני.
ע', מהנדס תוכנה תושב חריש, מסביר: "ברגע שמתחילים להאשים קבוצות שלמות, מאבדים את היכולת לנהל דיון ענייני. ההאשמות נגד ראש העיר צריכות להתברר בבית המשפט. אבל להפוך את כל מי שבחר בו לאויב העם? זה טירוף".
אין עוררין על חומרת ההאשמות נגד קשת. כתב האישום שפורסם כולל טענות חמורות של עבירות מין, מרמה והפרת אמונים. כפי שציינה הפרקליטות: "קשת פעל תוך ניגוד עניינים חריף כשהוא פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בנבחריו". ההליך המשפטי יתברר בבית המשפט, שם תובא הכרעה על בסיס ראיות.
אולם במקביל, בעיר חריש, יש מי שחשים כי ההתמודדות עם הפרשה לא צריכה לכלול גם הדרת ציבור שלם. מסכם אחד התומכים לשעבר בקשת: "אף אחד פה לא מלאך, אבל מה נהיה? עכשיו כל מי שהצביע לו נהיה משתף פעולה? זה הזוי. זה לא עובד ככה. אנחנו לא במשטר צבאי. כל אחד בחר לפי מה שהוא ראה לנכון. לא צריך עכשיו לעשות על זה משפט שדה".
ותושבת בולטת אחרת סיכמה בפוסט גלוי בפייסבוק: "אני רואה חריש כפול – חריש של הפייסבוק וחריש של החיים האמיתיים. בפייסבוק מלחמות, שיסוי, הטחת האשמות, פוסטים דרמטיים, הפחדות, חלוקה למחנות, חיפוש לייקים ולחצים פוליטיים שמרחיקים אותנו אחד מהשני. ובחיים האמיתיים אנחנו פשוט רוצים לחיות פה בטוב, לגדל את הילדים שלנו, להרגיש קהילה אמיתית".
להצטרפות לקבוצת העדכונים של חריש היום:
https://chat.whatsapp.com/DPQVOnMSgpVG4A4cSOEUKB
