האם עיריית חריש צפויה לבצע שינוי במבנה בית הספר הממלכתי־חרדי "תורת חיים", באופן שעלול לפגוע בשגרת הלימודים של התלמידים? מכתב שהועבר בימים האחרונים לידי העירייה ולמשרד החינוך מעורר סערה בקרב הורים, אשר טוענים לפגיעה בזכויות תלמידי המוסד ולחשש מצמצום כיתות ושטחים בתוך בית הספר.
במוקד המחלוקת: כוונת העירייה להקצות שתי כיתות מתוך מבנה בית הספר לטובת תלמוד תורה חרדי חדש – "עטרת שלמה" – הפועל בשלב זה כמוסד בצמיחה תחת המעמד "מוכר שאינו רשמי". המהלך עורר התנגדות מצד הורים והנהגת הממ"ח, בטענה כי מדובר בפגיעה בלתי מוצדקת במוסד ממלכתי ורשמי.
"פגיעה בילדים ובצוות החינוכי"
במכתב חריף, ששלחה עורכת דין תושבת העיר, אם לתלמידים הרשומים לבית הספר לשנה"ל הקרובה, נטען כי הכוונה לגרוע שלוש כיתות (שתיים ללימוד ואחת לשירותים נלווים), וכן חלקים מהחצר, מהווה פגיעה ישירה בתלמידים ובתפקוד הצוות. לטענתה, המהלך צפוי לפגוע בכיתת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, בחדר טיפולי רגשי, בחדר מוזיקה שתוכנן להיפתח בשנה הקרובה ובחדר המורים, תוך אי־עמידה בתקנים מחייבים של משרד החינוך והבריאות.
"האם בבתי הספר הממלכתיים בחריש מתקיימת גריעת כיתות או שטחים? התשובה היא לא", כתבה במכתב חריף שהועבר לעיריית חריש, ליועצה המשפטי ולמשרד החינוך. "אין סיבה שמוסד ממלכתי־חרדי, הפועל בפיקוח ובמימון המדינה, יופלה לרעה".
המכתב מוען למ"מ ראש העיר שני גרינברג, ליועץ המשפטי של העירייה עו"ד אורון משה ולמנהל המחוז החרדי במשרד החינוך שי קלדרון.
למכתב ההורים הצטרף מכתב נוסף של עו"ד אייל אמרגי, המציג עצמו כיו"ר ועד ההורים של תלמוד תורה "תורת חיים", שפנה אף הוא לעירייה ולמשרד החינוך בדרישה לבטל את הכוונה לשלב מוסד נוסף במבנה הקיים. לדבריו, מדובר במוסד חינוכי מוביל ובעל סמל מוסד, שבו למדו השנה יותר מ-200 תלמידים, ובשנה הבאה צפויים ללמוד בו כ־350. אמרגי התריע כי צירוף מוסד נוסף יפגע קשות בשגרת הלימודים, יוביל לביטול חדרים חיוניים כמו חדר מוזיקה, חדר שילוב וחדר מורים, ואף ימנע פתיחה של מרחב ייעודי לתלמידים עם קשיי למידה. בפנייתו דרש לחשוף את חוות הדעת המשפטית שעל בסיסה התקבלה ההחלטה, וציין כי קיים מבנה עירוני חלופי שיכול היה לשמש את המוסד החדש.
בית הספר הממלכתי־חרדי "תורת חיים" פועל מזה מספר שנים, וכיום הוא ממוקם במבנה חדש בשכונת מעו"ף, בפינת הרחובות תנופה-השראה-התחדשות. כיום קיימות בו 16 כיתות לימוד, והוא ממשיך לגדול משנה לשנה. בשנים האחרונות הפך המוסד לאחד מבתי הספר הבולטים בזרם הממ"ח הארצי, כאשר על פי מחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, כ־24% מהתלמידים החרדים בעיר לומדים במסגרות ממלכתיות, נתון שמציב את חריש במקום השני הארצי בערים מעורבות.
ל"חריש היום" נודע כי המוסד שאליו מיועדות שתי הכיתות הוא תלמוד תורה "עטרת שלמה", מוסד חינוכי חרדי לגילי יסוד, המנוהל על ידי אנשי חינוך מהזרם הליטאי ונמצא בתהליך רישוי מול משרד החינוך.
לפי הנהלים, מוסד חדש חייב להפעיל בפועל שתי כיתות תקניות עוקבות (א' וב') בתוך מבנה חינוכי מוכר, ורק לאחר מכן ניתן להתחיל בתהליך לקבלת רישיון וסמל מוסד. בשנה שעברה פעלה כיתה א' במבנה גני ילדים, והשנה, עם פתיחת כיתה ב', מתבקש המעבר למבנה בית ספרי.
"המהלך מוסדר, לא תהיה כל פגיעה"
חבר מועצת העיר דוד פינקל (דגל התורה), המייצג את תלמוד התורה "עטרת שלמה", מציג תמונה שונה מזו שעולה במכתבים שנשלחו לעירייה על ידי הורים בתורת חיים. לדבריו, האפשרות להקצאת הכיתות נעשתה באישור מנכ"ל העירייה, לאחר בדיקה ולפיה יש במבנה "תורת חיים" כיתות עודפות שניתן להקצות בשלב זה. פינקל מספר כי בשנה שעברה פעל התלמוד תורה עם כיתה אחת בלבד במבנה גני ילדים, וכעת, עם פתיחתה של כיתה ב', נדרש המעבר למבנה בית ספרי.
"עיריית חריש הקצתה לתלמוד התורה שלנו שתי כיתות בלבד, כנדרש לצורך פתיחת מוסד חינוכי מוכר על פי נוהלי משרד החינוך", אמר פינקל. "המבנה שיתופעל יופרד לחלוטין: מתוכננת כניסה נפרדת מרחוב השראה, חצר תחומה, וכיתות סגורות. לא יתקיים כל חיכוך בין התלמידים".
עוד הוסיף פינקל: "הממ"ח עצמו התחיל במבנה משותף עם מוסדות אחרים, וכך גם מוסדות חרדיים אחרים בעיר. בחריש אין כרגע אפשרות להקצות מבנה נפרד לכל מוסד קטן. זהו נוהג מקובל בערים מתפתחות".
לטענתו, הניסיון להציג את תלמוד התורה עטרת שלמה כמוסד שאינו מוכר הוא מטעה: "המוסד פועל באישור, משרד החינוך מכיר בו. מדובר בילדי העיר. לכל משפחה מגיעה זכות לבחור את צורת החינוך שלה".
הסבר: מהו מוסד "מוכר שאינו רשמי" וכיצד מקבלים סמל מוסד?
בשלב הראשון, מוסד חינוכי חדש הפועל במגזר החרדי פותח את שעריו כ"מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר) – כלומר מוסד שעדיין אינו חלק ממערכת החינוך הממלכתית, אך פועל באישור ובפיקוח משרד החינוך. מוסד כזה מקבל רישיון הפעלה זמני כפוף לעמידה בתנאים בסיסיים, ובכללם: מספר כיתות לימוד, צוות מוסמך, ובינוי ראוי.
לפי הנהלים, כדי לקבל סמל מוסד (שהוא שלב ההכרה המוסדי והתקציבי), על המוסד להפעיל בפועל לפחות שתי כיתות לימוד עוקבות, לרוב כיתות א' ו־ב', במבנה קבוע ובתנאים הולמים. ללא כיתות וללא מבנה בפועל – לא ניתן להתחיל את התהליך מול משרד החינוך.
זו הסיבה לכך שתלמוד תורה "עטרת שלמה", שהיה בשנה שעברה במבנה גנים עם כיתה א', מבקש כעת שתי כיתות במבנה תקני, כדי לעמוד בתנאי הסף ולהמשיך בתהליך החוקי לקבלת רישיון.
לפי פינקל, העירייה, שמזהה את הצורך ואת הצמיחה באוכלוסייה החרדית בעיר, פועלת על פי פרקטיקה מקובלת: הקצאת שטח זמני למוסד צומח, כפי שנעשה בעבר גם עבור בתי ספר אחרים בחריש, כולל הממ"ח עצמו.
מנסים להגיע להבנות
בימים האחרונים מתקיים שיח ישיר ולא רשמי בין הנהגת ההורים של "תורת חיים" לבין חבר המועצה פינקל, במטרה להגיע להבנות.
פנינו לעיריית חריש בבקשה לתגובה בנוגע לטענות ההורים, להחלטה על הקצאת המבנה, ולמעמדו של תלמוד התורה "עטרת שלמה", אולם מהעירייה לא נמסרה תגובה.
מנהל ממ"ח תורת חיים, יאיר בן זאב, סירב להגיב בטענה שהוא עובד משרד החינוך.
