אירוע הגאווה השנתי של חריש, שאמור היה להתקיים השנה בפארק פרפר נחמד שבשכונת אבני חן, עבר למיקום חדש וקטן יותר. האירוע יתקיים מחר (חמישי) במרכז הצעירים והיזמות שבשכונת בצוותא (רחוב חברותא 1).
האירוע ייפתח בשעה 17:30 עם מתחם פעילויות למשפחות והצגת הילדים "המסע המופלא של קשת". בשעה 19:00 תתחיל החגיגה המרכזית עם הופעות חיות וריקודים בליווי די-ג'י. הכניסה מותנית בהרשמה מוקדמת ובתשלום סמלי של 10 שקלים למבוגר ו־5 שקלים לילד.
"שמנו את המשפחות בפרונט"
מנהלת תחום הלהט"ב בעיריית חריש, מעיין גלעד, מספרת כי השנה הוחלט לשים את נושא המשפחות במרכז. "השנה שמנו דווקא את נושא המשפחות בפרונט, כיוון שאנחנו יודעים מסקרים שנערכו בקרב הקהילה הגאה שיותר מ-40 אחוז מהקהילה הן בעצם משפחות להט"ביות, ורצינו לתת לזה מקום. לכן הבאנו את ההצגה, שזו הצגת ילדים ופעילויות לילדים, לפני שאנחנו עושים את מסיבת הריקודים הרגילה".
לדבריה, יש לכך גם ממד חינוכי חשוב: "מעבר לקהילה הגאה שיש לנו פה שהיא מעל גיל 18, יש גם בני נוער מתחת לגיל 18. חשוב גם לתת להם את המקום לראות שיש דבר כזה, שזה בסדר להיות כזה. זה לא משהו מוזר, לא מפלצת. יש אנשים מהקהילה הגאה והם קיימים בכל גיל".
גלעד ציינה כי שילוב המשפחות באירוע השנה הוא גם מסר לערים אחרות: "ההתייחסות הרשמית של העירייה לנושא המשפחות היא סופר חשובה. לא רק ליחידים מעל גיל 18, אלא גם למשפחות עם ילדים".
הופעות חיות ואומנים מקומיים
על הבמה יופיעו השנה כמה אומנים, בהם חן רזניק־מורן, יועצת זוגית ומינית מחריש וחברת קהילה פעילה. היא תבצע שירים באווירת הגאווה יחד עם נגנים מקומיים. "אני הולכת להופיע שם עם עוד כמה נגנים וגם זמר נוסף, עם כמה שירים שהכנו במיוחד לאירוע", סיפרה. "אלה שירים באווירה וברוח הגאווה, שירים כיפיים ושמחים, שכיף גם לשיר אותם ולרקוד אותם. כאלה שכנראה כולם או כמעט כולם מכירים. וזהו, יהיה מגניב, יהיה יפה, יהיה שמח".
בהמשך הערב יעלה הדי-ג'יי בילי קרוס, שמופיע בחריש מדי שנה כחלק מאירועי הגאווה. גלעד ציינה: "די-ג'י בילי קרוס בא לתת בראש כל שנה באירועי הגאווה, וזה כבר חלק מהמסורת שלנו".
"לעודד פתיחות ופחות שיפוטיות"
רזניק־מורן הסבירה כי מעורבותה באירוע אינה מסתכמת בהופעה מוזיקלית. "אני גם, אפשר להגיד, חלק מהקהילה. אולי לא תמיד מאוד בפרקטיקה, אבל אני כן מזהה את עצמי בקהילה. בעיקר אני מגיעה באמת כגיי- פרנדלי. חשוב לי לעודד יותר פתיחות, פחות שיפוטיות, ובאמת לקבל כל בן אדם באשר הוא ובהעדפות שלו ובבחירות שלו ובדרך החיים שלו. אני ממש מאמינה בחיה ותן לחיות".
היא הוסיפה כי בחריש היא מרגישה אווירה פתוחה יחסית: "אני כבר שבע שנים בחריש, ולמרות התדמית השמרנית שיש לעיר הזאת, אני דווקא חושבת שזו עיר מאוד הטרוגנית. יש בה מקום לכולם, יש פה אנשים מכל דרך חיים. אני שמחה לראות ברחוב גם דגלי גאווה וגם דגלים אחרים, וזה בעיניי היופי בעיר".
היערכות ביטחונית והיסטוריה קהילתית
באשר להיערכות, גלעד אומרת כי "מבחינת כל מה שקשור לקהילה הגאה, זה לא צעדים מיוחדים, כי כל שנה סביב אירועי הקהילה נערכים צעדים ביטחוניים מול המשטרה ומול אגף הביטחון של העירייה. זה לא משהו חריג, אבל אפשר להגיד שאירוע הגאווה הוא תמיד אירוע שמוגדר גם כמחאה, ולכן יש עליו יותר שימת לב".
היא גם סקרה בקצרה את התפתחות האירועים בעיר מאז 2020: "בשנה הראשונה, שנת הקורונה, עשינו את הפעילות של הדגל הארוך בארץ ויצרנו קליפ שהגיע עד פדרציית UJA בניו יורק. אחר כך ב-2021 היה האירוע הראשון שנעשה כולו בהתנדבות מקומית. ב-2022 התקיים אירוע בפארק פרפר נחמד, כשהעירייה כבר נתנה תשתיות ותמיכה. ב-2023 עשינו תערוכת אומנים גאים והבאנו את נועם חורב להופעה, ובמלחמה קיימנו פאנל ושולחנות עגולים. השנה אנחנו חוזרים למסיבות שלנו ולחגיגה צבעונית".
חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית
גלעד התייחסה גם לחזון האישי שלה: "אני רוצה שחריש תהווה אלטרנטיבה פריפריאלית למגורים של להט"ב. בסוף מה שגורם לזה לקרות זה בדיוק אירועים כאלה. מה שנשאר לי לייחל לו זה שהאירועים האלה ימשיכו להתקיים, ושבסוף הם יהפכו להיות אירועי שמחה בלבד ולא מחאה. היום שבו אני אהיה מיותרת בתפקידי – זה יהיה הישג אמיתי. אני גם מאוד רוצה שיהיה פה מקום פיזי קבוע לקהילה, שיוכל לשמש לפעילויות ולמפגשים, גם עבור מי שבארון וגם עבור המשפחות והגיל השלישי".
רזניק־מורן חיזקה את דבריה: "אני חושבת שיש פה קבלה של הקהילה הגאה. כמובן שיש גם כאלה שעיניהם צרה ושקשה להם, אבל מבחינתי הם כלב נובח לא נושך. בסופו של דבר יש פה הרבה פתיחות, והעיר נבנתה מהתחלה כעיר של כולם. אני מקווה שכך זה יישאר".
